ב-24 במאי 2001 התרחש אסון קריסת אולמי ורסאי בירושלים, שבו נהרגו 23 בני אדם ונפצעו מאות. בעקבות האירוע הוקמה ועדת זיילר, ועדת חקירה ממלכתית לבחינת הבטיחות במבנים. אחת מהמלצות הוועדה הייתה הקמת מכוני בקרה עצמאיים שיבטיחו את תקינות התכנון והביצוע בענף הבנייה.
היישום דרש שנים של תכנון וחקיקה, ורק לאחר החלטת ממשלה ואישור הכנסת לחוקק תיקון לחוק התכנון והבנייה מכוני הבקרה החלו לפעול. היום קבלנים מחויבים לקבל שירותים של מכון בקרה בכל פרויקט של בניין מגורים בגובה של 42 מטר ומעלה.
מכוני הבקרה: כלי מרכזי להבטחת בטיחות ויעילות בתהליך הבנייה
מכוני הבקרה קיבלו הסמכה על-ידי הרשות להסמכת מעבדות ועל-ידי מנהל התכנון. פעילותם מאופיינת בבדיקות מדגמיות בפרקי זמן קצרים והפקת דוחות בקרה. הבדיקות בוחנות את עמידת התוכניות בדרישות ובהוראות החוק, התקנות והתקנים, להבטחת יציבות ובטיחות הבניין והמשתמשים בו.
לצורך עבודתם מכוני הבקרה מעסיקים בקרים מורשים שהוכשרו על ידי הגורמים המאשרים: רשות הכיבוי וההצלה ופיקוד העורף. תפקידם לבקר את תכן הבניין בשלבי בקשת ההיתר ואת שלבי הביצוע של הבניה. הם בוחנים את התוכניות, מבקרים באתר הבנייה ומבקרים מדגמית ותהליכית תחומים הנוגעים לאיכות הבניה, בטיחות יציבות המבנה ושלום הציבור. והכל נעשה תחת קורת גג אחת במקום גופים רבים כפי שהיה לפני כן.
תחומי התכן ההנדסיים בבקרה:
• יציבות השלד למצבי הרס וביסוס הבניין.
• בטיחות מפני אש.
• צמצום האפשרות לפגיעה ממעידה מנפילה מהיתקלות או מכוויה.
• איטום חלקי הבניין הבאים במגע עם הקרקע או מצויים בתת הקרקע.
• מתקני תברואה והבטחת תנאים תברואיים.
- אוורור הבניין.
• ניקוז למניעת שיטפונות וזיהום קרקע וביצוע השהייה והחדרה.
• מיגון – מקלט ומרחב מוגן.
• הגנת המבנה והשוהים בו מפני חומרים מסוכנים. - נושאים נוספים: אקוסטיקה, קרינה, אסבסט, בטיחות חשמל, בידוד תרמי ונגישות.
לסיכום:
הרעיון להקמת מכוני הבקרה נבע רבות משיקולים של בטיחות, והיום מעבר לכך מכוני הבקרה מייעלים את הליך הוצאת ההיתרים ומקצרים באופן משמעותי את הזמן להשגתם. לאחר קבלת האישורים להתחלת הבניה, תפקידם של מכוני הבקרה לוודא שהתוכניות תואמות את הדרישות, וללוות את יישומן המדויק בשטח ולוודא את מימושן במדויק. היעילות והאפקטיביות מביאות לקיצור משך הקמת הפרויקט והפחתת עלויות הבניה.
